הערות מקדימות לשימוש במשני תודעה

שינוי תודעה הוא ניתוק מהמציאות

כל שימוש במשני תודעה הוא, במידה זו או אחרת, ניתוק מהמציאות כפי שהיא. זה בדיוק מה שהופך אותו למפתה — וגם למסוכן. הניתוק הזה לא תמיד זמני. יש ניתוקים שלא חוזרים מהם בקלות, ולפעמים לא חוזרים מהם בכלל.

מה שבאמת רוצים

המטרה, אם כבר יש מטרה, היא שהתודעה תשתנה לטובה — ותישאר ככה. לא בריחה זמנית שצריך לחזור ממנה למציאות שלא השתנתה. בגלל זה כל כך חשוב לשמור על אחיזת מציאות כלשהי לאורך כל התהליך, ולא רק "לשחרר" לגמרי.

אם בכל זאת משתמשים

שוב — אנחנו נגד. אבל אם ההחלטה כבר התקבלה, כמה עקרונות זהירות שממש שווה לשמור עליהם:

• כמות מזערית — רק כדי לקבל את התחושה, לא יותר. ככל שהכמות גדולה יותר, כך גדל גם הניתוק וגם הסיכון.
• סט וסטינג טובים — מצב הנפש לפני השימוש (Set) והסביבה שבה משתמשים (Setting) משפיעים על התוצאה יותר מכל דבר אחר. לא משתמשים במצב רוח קשה, ולא בסביבה לא בטוחה.
• עוגן מציאותי לפני ואחרי — מישהו צלול לצד, סביבה מוכרת, ותהליך ברור של חזרה למציאות אחרי שהחוויה נגמרת. לא נשארים "שם" לבד.

זה מתחבר ישירות לבעלות רדיקלית — גם החלטה שאני נגדה, ברגע שהיא התקבלה, נשארת באחריות של מי שקיבל אותה. הבעלות לא נעלמת כי הבחירה הייתה מסוכנת.